פרשת שלח
ארץ החיים
מה השמחה הגדולה?
בפרשת שלח אנחנו לומדים כמה חמור בעיני ה' אדם שמזלזל בארץ ישראל. המרגלים חזרו ודיברו רעה על הארץ, ואילו יהושע וכלב אמרו: "טובה הארץ מאד מאד" (במדבר יד, ז).
התורה מצווה אותנו להודות לה' על הארץ בכל פעם שאנחנו אוכלים ושבעים:
"ואכלת ושבעת וברכת את ה' אלקיך על הארץ הטבה אשר נתן לך" (דברים ח, י).
וכך אומר משה רבנו לחותנו, כשהוא מזמין אותו להצטרף אל עם ישראל בדרכו אל הארץ:
"ויאמר משה לחבב בן רעואל המדיני חתן משה, נסעים אנחנו אל המקום אשר אמר ה' אתו אתן לכם, לכה אתנו והטבנו לך כי ה' דבר טוב על ישראל" (במדבר י, כט).
אבל מה כל כך משמח בארץ ישראל? האם רק הפירות הטובים, התאנים והענבים?
מצוות ושכר
בפרשה מסופר על המקושש, שחילל את השבת במדבר. חז"ל אומרים שהוא התכוון לשם שמים. אחרי חטא המרגלים נגזר על הדור שלא ייכנס לארץ, ובני ישראל חשבו שכיוון שלא יבואו לארץ, הם פטורים מן המצוות. המקושש רצה להראות להם שגם עכשיו הם חייבים במצוות.
וזה פלא גדול. איך עלה על הדעת שבלי ארץ ישראל אין מצוות? גם רש"י על הפסוק בקריאת שמע "וקשרתם אתם לאות על ידכם" (דברים יא, יח) כותב: "אף לאחר שתגלו היו מצויינים במצות". משמע שבלי הציווי הזה, היה מקום לחשוב שהמצוות נאמרו רק ליושבי הארץ.
ועוד דבר מפליא: בכל מקום שהתורה מבטיחה שכר על המצוות, השכר הוא ארץ ישראל. כך אנחנו אומרים בכל יום בקריאת שמע:
"למען ירבו ימיכם וימי בניכם על האדמה אשר נשבע ה' לאבתיכם לתת להם כימי השמים על הארץ" (דברים יא, כא).
וכך גם בכיבוד הורים:
"כבד את אביך ואת אמך כאשר צוך ה' אלקיך, למען יאריכן ימיך ולמען ייטב לך על האדמה אשר ה' אלקיך נתן לך" (דברים ה, טז).
ובברית מילה, אברהם אבינו מקבל על עצמו את המצווה, ומה הוא מקבל מאת ה'?
"ונתתי לך ולזרעך אחריך את ארץ מגריך את כל ארץ כנען לאחזת עולם, והייתי להם לאלקים" (בראשית יז, ח).
אם נשאל אדם מה השכר הגדול ביותר שאפשר להבטיח לו, הוא יאמר: ילדים צדיקים, בריאות, חיים טובים. והתורה כולה, שנקראת ספר הברית, מבטיחה שוב ושוב דבר אחד: ארץ ישראל. ואנחנו צריכים להבין, מה השכר הגדול שיש בזה.
השמים יורדים אל הארץ
הראשונים שאלו שאלה מפורסמת: למה אין התורה מזכירה בפירוש את השכר של העולם הבא? ומובא בשם הגר"א דבר נפלא: ה' אינו רוצה רק שאנחנו נעלה אליו לשמים. הוא רוצה לרדת אלינו ולשכון בתוכנו. תכלית הבריאה היא שהשמים ירדו לכאן, כמו שנאמר:
"והתהלכתי בתוככם והייתי לכם לאלקים ואתם תהיו לי לעם" (ויקרא כו, יב).
הרמח"ל בספר "דרך ה'" מסביר שלעתיד לבוא הנשמה תשוב אל הגוף ותקדש אותו. היום, כשאדם נפטר, נשמתו עולה לגן עדן. אבל לעתיד לבוא הגן עדן ירד לכאן, אל העולם הזה, אל ארץ ישראל. ארץ ישראל היא כמו הגוף של השכינה. כרגע איננו רואים זאת, אבל לעתיד נראה בעינינו שכאן ממש הוא הגן עדן.
לכן ארץ ישראל היא השכר על המצוות. היא איננה רק מקום טוב לגור בו. היא המקום שבו ה' רוצה לשכון עם בניו לנצח.
היסוד
ארץ ישראל היא המקום שבו השמים פוגשים את הארץ. כמה שאדם דבק בה ואוהב אותה בעולם הזה, כך הוא דבק בגן עדן לעתיד לבוא.
ארצות החיים
דוד המלך אומר:
"אתהלך לפני ה' בארצות החיים" (תהלים קטז, ט).
ורש"י מפרש שארצות החיים הן ארץ ישראל. מדוע היא נקראת כך? התורה אומרת: "ואתם הדבקים בה' אלקיכם חיים כלכם היום" (דברים ד, ד). ואמרו חז"ל שצדיקים אפילו במיתתם קרויים חיים, ורשעים אפילו בחייהם קרויים מתים. מי שדבוק בה' חי לנצח, ונשמתו חיה לעולמי עולמים.
כך גם מי שדבוק בארץ ישראל, שמח בה ומודה לה' על המתנה הזו, דבוק במקום החיים. רבותינו אמרו שכל הקונה חלקה בארץ ישראל, כאילו קונה חלק בעולם הבא, כי אדמת הארץ הזו היא העולם הבא עצמו. כרגע היא עדיין נראית כאדמה רגילה, אבל לעתיד לבוא נראה מה יש בה באמת.
וזה גם פירוש "ארץ זבת חלב ודבש". החלב והדבש, הפירות והטוב הגשמי, הם רק סימן חיצוני לטוב הרוחני שבפנים. כמו קליפה יפה, שמלמדת על הפרי המתוק שבתוכה.
לאהוב את הארץ
מעתה מובן למה ה' מקפיד כל כך כשמזלזלים בארץ ישראל. היא המתנה האהובה שלו, ההבטחה שהבטיח לאבות. ובספר חרדים כתוב שלא די לגור בארץ ישראל. צריך לאהוב אותה, לשמוח בה ולהידבק בה.
כשאנחנו אומרים בברכת המזון "ארץ חמדה טובה ורחבה", כדאי לומר זאת מכל הלב. לא רק על הפירות, אלא על הזכות לחיות במקום שבו ה' אוהב לשכון, ושבו הוא רוצה להיות קרוב אלינו.
יזכנו ה' להבין את המתנה הנפלאה שקיבלנו, לאהוב את ארץ החיים ולהודות עליה, ומתוך כך להידבק בו לעולם ועד.
📚 עוד חומרי לימוד על פרשת שלח – חינם, במאגר הקול החמישי: https://www.kol-toda.co.il/t/parasha.html
המאגר המלא: https://www.kol-toda.co.il/